FFFF - Fight Flight Freeze Fawn
מה קורה לך כשמישהו אומר או עושה לך משהו שלא נעים לך:
א. עולה עלבון ובא לך לעוף משם
ב. עולה כעס ובא לך להוריד לו סטירה
ג. תחושה תקועה ולא יודעים מה לעשות
ד. עונה או עושה משהו שיימצא חן בעיניו
מזהה את עצמך באחת או יותר מהתגובות האלו ?
רובנו בטוחים שהתגובות שלנו ללחץ הן עניין של אופי, אבל האמת היא שמדובר באסטרטגיות הישרדות עתיקות של מערכת העצבים. כשאנחנו חווים איום, הגוף מפעיל באופן אוטומטי את אחד מארבעת ה-Fים: לחימה, בריחה, קיפאון או ריצוי.
מנגנונים אלו הוגדרו בהדרגה לאורך המאה האחרונה, החל מוולטר קאנון שהביא את הגדרות הלחימה והבריחה (Fight or Flight) ב-1915, דרך חוקרי הטראומה בשנות ה-90 שהוסיפו את הקיפאון (Freeze), ועד לפיט ווקר שסגר את המעגל ב-2003 עם הגדרת הריצוי (Fawn).
בוא נבחן כמה דוגמאות ונזכור גם שיש תנועה בין התגובות השונות …
חלקנו יגיבו ב-Fight ויהפכו לוכחנים, ביקורתיים או אגרסיביים כדי להגן על עצמם,
בעוד שאחרים יבחרו ב-Flight ויברחו לתוך וורקוהוליזם, היעלמות או התעלמות.
יש מי שהעומס יגרום להם ל-Freeze שמתבטא בדחיינות כרונית, תקיעות מוחלטת ובהייה במסכים,
ואחרים יפעילו את מנגנון ה-Fawn ויבטלו את עצמם דרך אובר-התנצלות, התרפסות וריצוי, רק כדי למנוע קונפליקט.
כל התגובות האלו הן לא ״טעות במערכת״- הן מנגנונים שהתפתחו בנו עוד בילדות כדי לשמור עלינו, וממשיכים לנהל אותנו גם היום כמבוגרים.
אז במקום להילחם בעצמנו על איך שאנחנו מגיבים, המפתח הוא ללמוד לפתח תשומת לב; למה ? כי מחקרים נוירופלסטיים מוכיחים שמערכת העצבים שלנו גמישה, ובעזרת תהליך של פיתוח מודעות, תרגול תגובות ושינוי השיח הפנימי- ניתן ליצור מסלולים עצביים חדשים, צעד אחר צעד ולשפר את מערכת היחסים שלנו עם עצמנו, עם אחרים ובכלל להיטיב ממש את איכות חיינו.
